חיזוק מבנים

 
כאשר אנו שומעים על אסונות טבע שממשים לבוא על ישראל כמו רעידות אדמה, המושג חיזוק מבנים מתחיל להדהד באוזנינו. בגלל שמדינת ישראל ממוקמת על השבר הסורי אפריקני, היא מיועדת לאונות טבע והסיסמולוגים  כבר התריעו מזמן על אפשרות זו. עד לשנות ה-70 של המאה הקודמת לא הייתה כלל מודעות לחשיבותו של חיזוק מבנים או בנייה שתהיה עמידה בפני רעידות אדמה. רק בשנת 1975 , נכללו התקנות של הבנייה לרבות תקן 413 שמבטיח בנייה עמידה בפני רעידות אדמה.
 
בפועל, כל מבנה שהוקם לפני שנות ה-80 של המאה הקודמת, מבנה שלא על פי תקני הבנייה המחמירים מפני רעשי אדמה והוא נחשב כלא מוגן מפני נזקי הטבע כגון רעידות אדמה. בשנים האחרונות הסיסמולוגים הזהירו יותר מפני רעידות אדמה והיום כבר נכנסה תכנית תמ"א 38 לחיזוק מבנים ישנים שלא מוגנים או בנויים על פי התקנים.

 
ניתן למצוא כמה שיטות מקובלות לביצוע חיזוק המבנים. שיטות אלה כוללות הוספה של מסגרת פלדה כגון עטיפה שעשויה מבטון מזוין, מה שיעניק לכל המבנה, הגנה מלאה. יש להוסיף קירות הקשחה גם בחדרי המדרגות של בניינים משותפים ובקווי הממ"ד של הבניין כן בפירים של מעליות. יש לחזק את המבנה בעזרת יציקות בטון לאורכו של המבנה, על מנת לייצר קו עמיד.  בנוסף, יש לעבות את יסודות הבניין באמצעות הוספת פלדה ובטון.
 
בגלל שאין מבנים זהים, שיטת חיזוק המבנים, תיקבע ע"י הקונסטרוקטור. מהנדס הבניין שהוא קונסטרוקטור, יאסוף כמה שיותר מידע לגבי המבנה, כך שיהיו לו הנתונים המתאימים שעל פיהם, הוא יחליט על שיטת חיזוק המבנה. המהנדס, יבצע בדיקה וויזואלית של המבנה כך שיוכל לאתר סדקים, ליקויים ועוד.

 
המהנדס, יבדוק גם את חוזק הבטון, באמצעות פטיש רתע, הא יבחן את הצפיפות והקוטר של מוטות הברזל בבטון באמצעות בדיקת רנטגן, רדיוגרפיה וכדומה. גם בדיקה של קורוזיה של קורות הפלדה, תהיה חייבת להתבצע. יש לבצע גם בדיקה עבור יסודות המבנה ע"י חישוף ועוד. לאחר שכל הבדיקות בוצעו וישנן כבר תוצאות, אז המהנדס יחליט על שיטת החיזוק ויתחיל במלאכה עם העובדים של הבניין.
 
לביצוע חיזוק המבנים, יש לפנות לחברה מוכרת של פיקוח בנייה, אשר מתמחה בתכניות תמ"א 38 שכבר ביצעה הרבה עבודות בתחום חיזוק המבנים, כך שתהיו בטוחים כי אתם נמצאים בידיים מהימנות ובידי חברה שיש לה שנים רבות של מוניטין וניסיון.